בינה מלאכותית בהפריה חוץ-גופית (AI in IVF) – קליניקה, מעבדה, טכנולוגיה ואתיקה

הוובינר שקיימנו לאחרונה 'בינה מלאכותית בהפריה חוץ-גופית (AI in IVF) – קליניקה, מעבדה, טכנולוגיה ואתיקה', דן בהיבטים הבאים של היישום החדשני של טכנולוגיית AI ב – IVF, למטרת בחירה אופטימלית של עוברים להחזרה לרחם.

ההיבט הקליני (יחידות להפריה חוץ-גופית ורופאי פוריות) הציג את הדרכים הרבות בהן יישום טכנולוגיית הבינה המלאכותית בתהליך ההפריה החוץ-גופית צפוי לשפר את תוצאותיו (שיעורי הצלחה גבוהים יותר), בפחות מחזורי טיפול. יישומים פוטנציאליים של AI בתחום ה - IVF נעים בין החלטות טיפול שגרתיות יחסית (כגון: תכנון פרוטוקול טיפול, מינון הורמונים וקביעת מספר עוברים להחזרה לרחם), להחלטות טיפוליות מורכבות יותר (למשל, כאלה הנוגעות לפונדקאות, תרומת ביצית וטיפולים חסרי תוחלת). עניין נוסף העולה בהיבט זה, הוא ההשפעות האפשריות של הכנסת טכנולוגיה כזו לטיפולי הפריון, על יחסי מטפל-מטופלת.

ההיבט המעבדתי התמקד בפרספקטיבה המקצועית-אמבריולוגית: שגרת העבודה הנוכחית – העבודה הידנית והמייגעת לעיתים של האמבריולוג האנושי, בשיטת הערכה מורפולוגית של עוברים (visual morphology assessment), המיושמת באופן שגרתי לבחינת איכותם ולברירתם. שימוש בשיטה זו כרוך בקבלת החלטות סובייקטיביות המאופיינות בהשתנות גבוהה בין אמבריולוגים, אשר מובילות לתוצאות לא עקביות בבחירת העוברים. הכנסת AI לתהליך, ככלי מסייע, יכולה לספק אוטומציה מועילה ותמיכה טכנולוגית נחוצה, אשר יגבירו את האיכות, הדיוק והמהירות של תהליך בחירת העוברים להחזרה לרחם.

ההיבט הטכנולוגי (הצגת הטכנולוגיה של AiVF) התמקד בתפקידה של החדשנות והיזמות הרפואית בהתאמה לצרכיהם של צרכני הבריאות. מערכת הבינה המלאכותית עושה שימוש בכמויות אדירות של נתונים, המתקבלים מצילום עוקב של העוברים בזמן התפתחותם (time‐lapse imaging), כדי להעריך את איכותם. השימוש ב - AI ב - IVF מספק חיזוי, דיוק ומהירות, שהאמבריולוג האנושי פשוט אינו יכול להתחרות בהם. על פי חזון החברה, בעתיד, הולדת ילדים תתבצע באופן שגרתי תוך שימוש ב - IVF, תחת הסתמכות על הולדה טבעית.

ההיבטים האתיים-משפטיים התייחסו לדילמות האתיות החדשות והאתגרים המעשיים שהטכנולוגיה עשויה להביא לפתחנו. זאת, לצד יתרונות וסיכויים מבטיחים עבור הורים פוטנציאליים (בעיקר נשים הנדרשות ל - IVF), אנשי מקצוע (אמבריולוגים הנעזרים בטכנולוגיה ככלי תומך-החלטה), יחידות IVF ורופאי פוריות. השיקולים האתיים המרכזיים כוללים: שקיפות והסברתיות של פעולת האלגוריתם בבחירת העובר, ויחסי הגומלין של אלו עם אוטונומיית הרבייה של הורים עתידיים; המדרון החלקלק הפוטנציאלי מאאוגניקה שלילית (בחירה נגד – דהיינו, סינון החוצה של עוברים מסוימים) לאאוגניקה חיובית (רתימת כלי AI לבחירת עוברים עם תכונות רצויות); אחריות ואחריותיות לנזקים הקשורים ל - AI (ריבוי אחראים פוטנציאליים וחשש ממרווח אחריותיות – accountability gap), ועוד.