טוען אירועים

« כל האירועים

  • אירוע כבר עבר.

העיר החכמה: מקומו של האינדיבידואל בערים עתירות טכנולוגיה

22/09/2019 17:30 — 19:30

הקדמה: ערים עתירות טכנולוגיה: מקרה בוחן Quayside – Toronto

ד”ר מישל אורן – ראש המעבדה לעתידים אורבניים – מרכז בר אילן לערים חכמות

חלק א – אינדיבידואליזם, מידע ופרטיות בעיר: למי הסמכות?

עו״ד לימור שמרלינג מגזניק – מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה

ועמיתת מחקר בכירה ב- Future of Privacy Forum

תקציר: היתרונות הגלומים לחברה ולציבור בקידום הפיכתן של ערים לדיגיטליות הם רבים. על מנת להשיג זאת, נדרשים שיתופי פעולה בינמגזריים – ממשלה מרכזית, ממשלה מקומית ומגזר פרטי. המדינה אחראית ומחוייבת לשמור על זכויות האדם בכלל פעולותיה, ובהן בעיר הדיגיטלית. החברות מחוייבות להשאת רווחיהן לטובת בעלי המניות שלהן.

כיצד מממשת המדינה חובתה בפרוייקטים מורכבים טכנולוגית, המערבים חברות פרטיות, השותפות גם במימון הפרוייקט? היכן עובר הגבול בין מיקור חוץ להפרטה? האם הממשלה מובלת או מובילה בגיבוש עקרונות המדיניות בעיר דיגיטלית כך שתמומש חובתה לדאוג לטובת הציבור? נדון בשאלות אלו באמצעות פרשת האגודה לזכויות האזרח קנדה CCLA נגד ממשלת קנדה (בעניין פרוייקט Quayside Toronto).

חלק ב – “מכונת החוויות” יחסי אדם-טכנולוגיה-ומרחב

ד”ר אביגיל פרדמן – פוסט-דוקטורנטית במכון לפילוסופיה של האוניברסיטה החופשית בברלין

תקציר: מהם החיים הטובים? שאלה זו כמעט ולא נשאלת בהקשר של טכנולוגיות העיר החכמה. הטכנולוגיה ככל הנראה תשנה הסדרים חברתיים ואנושיים, לטוב ולרע.

הגישה הנפוצה בעיר החכמה היא “טכנו-אופטימיזם”: נקודת המוצא היא טכנולוגיה מסויימת (למשל הרכב האוטונומי), אח”כ מגיעה השאלה ‘על איזו בעיה נוכל ליישם את הטכנולוגיה?’ (למשל גודשי תנועה), ורק בדיעבד ממסגרים את הפתרון הטכנולוגי ככזה שתורם לקיימות/צדק/יעילות (למשל ייעול התנועה בכביש). אך האם לא נכון יותר להתחיל מהשאלות הנורמטיביות, במקום ‘איך’ להתחיל בשאלות ‘לשם מה?’, ‘מה אם…?’ ‘אילו מין יצורי אנוש אנחנו נהיה, בעיר החכמה?’.

לטכנולוגיה הפוטנציאל לייצר את התנאים לשגשוג אנושי, אבל גם פוטנציאל לייצר את התנאים להידלדלות הרוח האנושית. על מנת לדעת אילו טכנולוגיות ייצרו את התנאים לשגשוג, נברר תחילה מהו שגשוג אנושי ואיך ניתן לייצר את התנאים ל’חיים טובים’.

אודות המרצות:

עו״ד לימור שמרלינג מגזניק עוסקת בפיתוח מדיניות התומכת בחדשנות תוך שמירה על ערכי יסוד חברתיים, והטמעתה במגזר הציבורי והפרטי. היא מובילת דעה ומדיניות בתחומים מבוססי טכנולוגיה דיגיטלית דוגמת בריאות דיגיטלית, ערים חכמות, תחבורה חכמה, תוכן במרחב האינטרנט ועוד ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

בשנת 2018 נבחרה על ידי מגזין פורבס העולמי לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בטכנולוגיה בעולם. במשך עשור הייתה חברת הנהלה ברשות להגנת הפרטיות כמנהלת מחלקת האכיפה המנהלית ומנהלת מחלקת קשרי ציבור וממשל. הובילה יוזמות מדיניות ורגולציה; קידמה ציות בתחומים הגנת הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול זהויות דיגיטליות; ותמכה בתהליכי עיצוב לפרטיות ביוזמות חקיקה ופרוייקטים דיגיטליים במגזר הציבורי.

לימור מוסמכת לניהול הגנת הפרטיות בארגון, ולרגולציה האירופאית והאמריקאית (CIPP/E, CIPP/US, CIPM).

ד”ר אביגיל פרדמן חוקרת עירוניות ובעברה מתכננת תחבורה עם נסיון מחקרי בינלאומי כעמיתת מחקר באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה החופשית בברלין.

ד”ר פרדמן חוקרת את השפעת העיצוב העירוני על היכולות האנושיות בשילוב בין פילוסופיה וכלכלה פוליטית תוך בחינת השפעות חדירת העיר החכמה למציאות העירונית וההשפעות החברתיות-פוליטיות של הרכב האוטונומי.

היא המגישה והתסריטאית של פודקאסט Invisible Cities של האוניברסיטה העברית. מאמריה התפרסמו בבמות אקדמיות מגוונות ובשנת 2020 תצטרף למועצה הלאומית לכלכלה כעמיתת ממשק.

++++++

פרטים

תאריך:
22/09/2019
זמן:
17:30 - 19:30
אתר
https://www.eventbrite.com/e/71501088681

מקום

Urban Futures Lab at Bar-Ilan Centre for Smart Cities
Israel
Skip to content