סיכום ותובנות מהמפגש השלישי בנושא: סמכויות האכיפה והסנקציות של רשויות להגנת הפרטיות
מבט השוואתי על מודלים של הגנת הפרטיות – לקראת תיקוני החוק בישראל
סיכום ותובנות מהמפגש השלישי בנושא: סמכויות האכיפה והסנקציות של רשויות להגנת הפרטיות
רקע
לאחרונה פרסמה ממשלת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הפרטיות (הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון 14), התשע”א-2021). תיקון זה, מהווה תיקון משמעותי ראשון בחוק מזה שנים רבות. התיקון המוצע מתבסס על הצעות שהומלצו בשנים 2007 ו-2011. בנוסף משרד המשפטים הצהיר כי הוא שוקד בימים אלה על הצעת חוק נוספת בתחום הפרטיות, מהותית ומקיפה יותר.
להלן קישור לסקירה על עיקרי התיקון בהצעת החוק שערך המכון.
אגב הדיון בהצעת החוק, המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה בחר לארגן סדרה של מפגשים שמטרתם להפגיש את העוסקים בתחום עם מומחים בעלי שם, שירחיבו את נקודת המבט להסדרים הקיימים במדינות השונות, בכוונה להעשיר את הדיון בנושא גם בישראל.
המפגש השלישי התקיים ב-23 בפברואר 2022 (בזום) ועסק בנושא: “תביעות אזרחיות ותובענות ייצוגיות” ובסיכום של שלושת המפגשים (להלן קישור להקלטת המפגש).
בחלק הראשון במפגש השתתפו הדוברים הבאים:
- עו”ד לימור שמרלינג מגזניק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה.
- פרופ’ פיטר סוייר, פרופסור למשפטים ומומחה לפרטיות ואבטחת סייבר, אוניברסיטת ג’ורג’יה-טק.
- פרופ’ אסף חמדני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
- מר סבסטיו בארו ולה, עמית מדיניות האיחוד האירופי, פורום עתיד הפרטיות.
עורכת הסדרה: עו״ד רבקי דב״ש, עמיתה בכירה, המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה.
בחלק השני, סיכמו לימור ורבקי את שלושת המפגשים שנתקיימו.
של שלושת המפגשים (להלן קישור להקלטת המפגש).
תובנות מרכזיות
חלק ראשון
· כבר כיום ישנה אפשרות מסוימת להגשת תובענות ייצוגיות בישראל בתחום הפרטיות – במקום בהם יש יחסי כוחות המאפשרים תביעה מכח חוק תובענות ייצוגיות, אולם לא ניתן להגיש תובענה נגד המדינה.
· ממחקר שערכו פרופ’ חמדני ושותפים, עלה שעל אף “הצלחות” בתחום התובענות הייצוגיות, הדבר לא הוביל לשינוי התנהגות.
· יש לשקול מה המשמעות של הוספת תובענות ייצוגיות במשטר חוקי שאין בו נורמות ברורות (בניגוד לתחומי צרכנות מובהקים כגון מחירים וכמויות), וכשיש תכנית להגביר את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. האם תובענות ייצוגיות הן כלי מתאים, במצב המשפטי הקיים, שיגרום לציות גבוה יותר.
· ה-GDPR מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות גם נגד המדינה. ארגוני NGO – עצמאיים ובלתי תלויים – יכולים להגיש תובענה גם ללא נפגעים ספציפיים.
· ביצירת חלופה אזרחית בתחום הפרטיות מציע פרופ’ סוויר להתייחס למספר נקודות: גובה התובענות; מהו ההסדר ביחס לכיסוי הוצאות משפט; יצירת הסדר שאינו נוקשה ואינו קל מדי.
חלק שני
· משלושת המפגשים עולה הקושי שמייצר ההסדר הישראלי לאור השילוב בין ההגנה על הפרטיות (privacy) להגנה על מידע אישי (data protection).
· ההערה של ד”ר לזוביק במפגש הראשון על הצורך בבחינת ההסדר גם ביחס לציר הזמן – חשובה. האינטרסים על ציר הזמן משתנים וחשיבות קיומו של מחקר היסטורי, ארכיבאות וכו’ מתחזקים בחלוף הזמן ביחס להגנה על פרטיות.
לקריאת סיכום עיקרי הדברים (בעברית) – כאן
