על הזכות להישכח באינטרנט מפרסום מידע רגיש ועניינים פליליים

גוגל חייבת להצדיק עיבוד מידע רגיש בתוצאות מנוע החיפוש שלה רק לאחר בקשת אדם להסרת הקישור. כך קבע השבוע בית המשפט האירופי. לאחר קבלת הבקשה, על גוגל לערוך איזון בין הזכות לפרטיות לזכות לחופש המידע במטרה לבחון האם חלה עליה החובה למחוק את הקישור.

גוגל דחתה ארבע בקשות שונות שלא היו קשורות זו לזו למחיקת קישורים לידיעות ממנוע החיפוש שלה שחלקן כללו מידע רגיש או מידע על הליך פלילי הנוגע למבקשים. הרגולטור הצרפתי (CNIL) קבע כי בשל זכות הציבור לחופש המידע, הצדק עם גוגל. המבקשים ערערו על החלטת הרגולטור בבית המשפט בצרפת, שהפנה מספר שאלות לבית המשפט האירופי.

בראשונה נשאל בית המשפט, האם האיסור בתקנות האירופיות להגנת המידע (GDPR) על עיבוד מידע רגיש (בכפוף לחריגים מצומצמים), חל על מפעיל מנוע חיפוש. כלומר האם גוגל חייבת לברר לפני הצגת תוצאת החיפוש כי מתקיים אחד החריגים המתיר עיבוד מידע רגיש. על שאלה זו השיב בית המשפט כי גוגל היא בעל שליטה לעניין הקישור והצגת תוצאות החיפוש במובחן מעצם עיבוד המידע של בעל האתר. בהבחנה זו, מכיר בית המשפט למעשה בקושי היישומי של גוגל לברר האם מתקיים אחד מהחריגים לעיבוד מידע רגיש לפני הצגת התוצאות. ולכן קובע בית המשפט כי אחריותה של גוגל לברר האם מתקיים חריג המתיר עיבוד מידע רגיש חלה רק לאחר בקשת נושא מידע להסרת הקישור. כלומר גוגל איננה חייבת לברר מראש האם מתקיים חריג המתיר עיבוד מידע רגיש בכל פעם שהיא מעבדת שאילתת חיפוש.

בשנייה נשאל בית המשפט האם גוגל חייבת להסיר קישור המפנה למידע רגיש לאחר פנית אדם להסרה. בית המשפט מציין כי החריגים לזכות להימחק (זכות להישכח) וביניהם חופש הביטוי וחופש המידע מופיעים במפורש בסעיף בתקנות. ולכן ראשית נדרשת גוגל לברר האם חל על הקישור החריג של אינטרס ציבורי מהותי המתיר עיבוד מידע רגיש בשל חופש המידע. במידה והחריג חל, על גוגל לערוך איזון בין זכות המבקש לפרטיות לבין זכות הציבור לחופש המידע ולהסיר את הקישור רק כאשר הזכות לפרטיות גוברת.

בנוסף, נקט בית המשפט גישה מרחיבה וקבע כי מידע על הליכים פליליים יחשב למידע על עבירות והרשעות כהגדרתם בתקנות. זאת גם אם העבירות נדחו או לא הוכחו. כך שעיבוד מידע כזה יהיה חוקי רק אם פורסם לציבור על ידי רשות מוסמכת. למרות זאת מציין בית המשפט כי יתכן מצב בו מידע על הליך פלילי שפורסם באופן חוקי יהפוך לאחר זמן ללא חוקי. לדוגמה כאשר המידע לא נדרש יותר למטרה לשמה הוא נמסר. בין היתר תבחן חומרת המעשה, הזמן שחלף, תוצאות ההליך והעניין לציבור בעת בקשת ההסרה. באופן מעניין, קובע בית המשפט כי על גוגל להבטיח כי הקישור יופיע ראשון בתוצאות החיפוש כאשר היא מעדיפה את זכות הציבור לדעת על פני הזכות לפרטיות.

ובאשר לישראל, הזכות להישכח איננה מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות, וגם אין איסור על עיבוד מידע רגיש. נושא מידע רשאי לבקש את מחיקת המידע אודותיו רק כאשר המידע איננו שלם ברור או מעודכן. לאחרונה הוגשו הצעות חוק בעניין זה לתיקון חוק הגנת הפרטיות, אך אלו לא התגבשו. גם חוק איסור לשון הרע המאפשר למחוק מידע במצבים מסוימים לא יסייע לנושא מידע המבקש כי חטאו לא ייזכר לו לעד במיוחד כאשר הפרסום בין היתר נוגע להרשעה בעבירה.