הערות המכון לתזכיר החוק להסמכת שימוש במערכות צילום מיוחדות לצרכי אכיפת חוק
המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה העביר את הערותיו על תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (תיקון מס’ )(מערכות צילום מיוחדות), התשפ”א-2021. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה שימוש במערכות צילום מיוחדות ובכללן מערכות לצילום לוחיות רישוי (LPR), זיהוי פנים ביומטרי (FR – Face recognition). התזכיר אף מאפשר לשר לביטחון פנים להתיר שימוש במערכות נוספות וזאת ללא חובת פרסום לגבי מערכות אלו.
עיקר ההערות של המכון נגעו לצורך להטמיע מערכות טכנולוגיות חדשות, תוך בחינת ההשלכות השונות שיש באימוצן. בכלל זה – מידת המהימנות שלהן, אופן השימוש בהן (שיש בו לעתים כדי לפגוע במהימנותן) והתועלת שיש במערכות כאמור לאכיפת החוק אל מול הסיכון לפגיעה בזכויות אדם.
עמדת המכון היא כי יש לבחון ולהסדיר כל מערכת טכנולוגית בנפרד, ולא לקבוע מסגרת כללית אחת למגוון רחב של טכנולוגיות צילום מיוחדות, וזאת לאור השונות באופן השימוש, במהימנות, באתגרים ובסיכונים השונים הנובעים מכל מערכת. אנו סבורות כי לגבי כל מערכת יש להעריך האם הנזק שעשוי להגרם מהשימוש במערכת והסיכוי להתממשותו, סביר ומידתי ביחס להישג המתקבל מהשימוש בהן. בשל כך הציע המכון לבצע הערכת סיכונים מקדימה בטרם שילוב כל מערכת חדשה.
בהערות המכון התייחסנו לסמכות הרחבה שהתזכיר מבקש להקנות לשר לביטחון פנים, אשר בהחלטתו בלבד רשאי יכול להסמיך את המשטרה לעשות שימוש במערכות מיוחדות נוספות, וזאת ללא פרסום או בקרה ממשלתית, פרלמנטרית או ציבורית.
ביחס לשימוש במערכת לזיהוי פנים, התרענו על בעיות שנתגלו בארה”ב אגב השימוש במערכת זיהוי פנים לצרכי אכיפה וזאת ביחס לרמת הדיוק המשתנה של מערכות מסוג זה ביחס למיעוטים, כמו גם פרקטיקות שנתגלו שהובילו לזיהוי מוטעה של חשודים.
בנוסף, העברנו הערות פרטניות על הנוסח, כמו גם הוראות חוק משלימות לתזכיר וזאת ביחס לחובת מחיקה של המידע שנצבר, הצורך בצו שיפוטי לשימוש במערכות, המנעות משימוש במידע שהושג מהמערכות כראיה יחידה ועוד.
את העמדה כתבה עו”ד רבקי דב”ש, עמיתה בכירה במכון.
.מוזמנים לקרוא את העמדה במלואה
