בעקבות פרסום נייר העמדה הבריטי למניעת תוכן מזיק באינטרנט
בשבועות האחרונים פורסם נייר עמדה בריטי בנוגע למניעת תוכן מזיק באינטרנט, לקראת רגולציה חדשה בנושא. עיקריה של הרגולציה כוללים מלבד חקיקה, הקמת רשות רגולציה שתקבע את קוד ההתנהגות הנדרש מחברות שמאפשרות לגולשים להעלות תוכן לציבור, וכן הענקת סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות. האם ההצעה של ממשלת בריטניה היא הפתרון לשיטפון התוכן המזיק ברשת?
החברה שלנו חולה. החוליים החברתיים שלנו מקבלים ביטוי מועצם ופומבי באינטרנט, כמו אלימות קשה של ארגוני טרור שמופצת בסרטונים, פייק ניוז שמופצים באמצעות פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות או תכנים מיניים שכוללים התעללות ופגיעה בקטינים ובנשים. כל אלה מוצגים לקטינים תוך פגיעה בנפשם, ומחייבים טיפול. השאלה היא איך, ועל ידי מי.
חשוב להבחין בין מעשים שמהווים עבירה על החוק, לבין כאלה שמזיקים או אינם ראויים. לממשלה תפקיד מובהק באכיפת החוק, מניעת עבירות עליו וענישה כשהוא מופר. כשהסטנדרט קבוע בחוק הוא ידוע לכל, הוא מהווה מצע שהארגונים יכולים להיסמך עליו כדי לדעת כיצד מצופה מהם לפעול. ואולם כשמדובר בנזק, הדברים אינם לגמרי מובהקים וברורים. ממשלת בריטניה מנדבת את עצמה לפעול נגד עבירות על החוק, אך גם נגד פגיעות שיש בהן נזק (הגם שזה לא הוגדר בבירור בנייר העמדה).
מהו אפוא אותו הנזק שבביטוי “תוכן מזיק”? מצד אחד, ניתן לצקת תוכן למושג מהמוסר ומהערכים שלנו כאנשים וכקהילה. אלא שאלה תלויי תרבות וגיאוגרפיה, והם נתונים לוויכוח בין מחזיקי עמדות שונות. לכן, ייתכן שלא נכון שהממשלה לבדה תקבע מה ערכי ומוסרי. ואולם עמדתי היא כי רצוי לשקול ביסוס רכיב הנזק על מחקרים וממצאים לפי קטגוריות — פסיכולוגי, סוציולוגי, פיזי ובריאותי.
חברות תוכן רבות פועלות ברחבי העולם, ואין זה נכון שממשלה אחת תקבע מהם הערכים שיש להפעיל במרחב האינטרנט. לכל הפחות, יש לערב את החברה האזרחית בתהליך הגיבוש של קוד ההתנהגות, ומומלץ לייצר שיתוף פעולה בינלאומי. כמובן שיהיה קשה הרבה יותר להגיע להסכמות רחבות כאלה, אך היישום של הקוד יהיה מעשי יותר.
בד בבד, בהתמודדות המערכות החברתיות עם ההשלכות של חברת האינטרנט, יש מערכות שצריכות להשתדרג כדי לתת מענה, ובהן מערכת המשפט. כפי שיש בתי משפט ייעודיים לטיפול בעבירות קטינים, תעבורה וסכסוכים בשוק העבודה — החברה המודרנית חייבת להקים בית משפט ייעודי לענייני טכנולוגיה ואינטרנט, שתכשיר שופטים מקצועיים לתחומים אלה. לבתי משפט אלה יגיעו סכסוכים בין פלטפורמה דיגיטלית לבין עסק או אדם שהתוכן שלהם הוסר למורת רוחם. לכאן יגיעו עתירות כנגד החלטת רשות ממשלתית להורות על הסרת תוכן, או לאכוף אכיפה נגד חברה שלא צייתה לחובה להסיר תוכן. לכאן גם יגיעו סוגיות זכויות יוצרים ברשת וסכסוכים הנוגעים לאחריות ושיפוי בעקבות מתקפות סייבר או נזקי מוצרי בינה מלאכותית. רק כך נוכל לייצר גוף פסיקה — כפי שנעשה במשך שנים בתחום חופש הביטוי למשל — שיפתור סוגיות סבוכות של זכויות במרחב האינטרנט.
נייר העמדה הבריטי עדיין אינו דבר חקיקה. ועד שיוקם בית משפט כזה ויוכשרו השופטים המתאימים, מה בכל זאת ניתן לעשות? למשל, הקמת ועדת מומחים ציבורית, שבה ישתתפו נציגי ממשל, חברה אזרחית ואקדמיה, שתשמש בית דין לבירור סכסוכים.
במקביל, וכמו תמיד, עלינו לשנות את השיח, לחנך ולפעול לחיזוק הטוב ומניעת הרע, וצמצום הנזק ברשת — בין היתר באמצעות שילוב תכנים במערכת החינוך, כבר בגיל הרך.
