הגנת פרטיות תלמידים במהלך נגיף הקורונה: הנחיות והמלצות להתנהלות של צוותי חינוך

רקע

כחלק מהניסיון למנוע ולצמצם המשך התפשטותו של נגיף הקורונה, צוותי חינוך בבתי ספרנו עומדים בפני מציאות חדשה ומורכבות. בין היתר, מציאות זו מציפה מגוון שאלות בעלות השלכות על פרטיותם של תלמידים, ובפרט: האם וכיצד נכון ליידע את הקהילה, לרבות הורים, רופאים, וגורמים נוספים על אירועי בריאות בקרב תלמידים וכיצד יש להגיב לאותם מקרים, תוך הגנה מירבית על פרטיות התלמידים.

סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (התשנ״ב – 1992) מורה שכל אדם זכאי לפרטיות וצנעת חייו. בפרט, כל תלמיד זכאי לכבוד ופרטיות, ובתי הספר נדרשים להגן על זכות זו בסביבת בית הספר ומחוצה לה, לרבות בסביבה הוירטואלית. חוק זכויות התלמיד מחיל על המוסד החינוכי חובת סודיות לגבי ענייניו ופרטיו האישיים של התלמיד. סעיף 14 לחוק זה אוסר על מי שהגיע אליו מידע על תלמיד עקב מילוי תפקיד שהוטל עליו לפי חוק זה, לחשוף מידע זה אלא אם כן הגילוי נחוץ לצורך מילוי תפקידו. חובות פרטיות אלה קיימות גם באינטרנט, והאחריות להתנהלות אתר האינטרנט מוטלת על מנהל המוסד. חובה לקבל את הסכמת התלמיד, הורה או אפוטרופוס כדי לפרסם סוגים שונים של מידע אישי של התלמיד באתר בית הספר, לדוגמה שמו או כתובת המייל (דוא”ל) של התלמיד. סוגים אחרים של מידע אישי רגיש אסורים לפרסום באופן גורף. הגנות נוספות הנוגעות לפרטיות באינטרנט ניתנות גם במסגרת חוק הגנת הפרטיות (התשמ”א -1981).

בנוסף, על פי חוק זכויות החולה (התשנ״ו – 1996), חשיפת מידע בריאותי של תלמידים על ידי מטפל או מוסד רפואי, במסגרת משבר בריאות הציבור הנוכחי, תהיה מותרת רק אם: התלמיד (או הנציג המשפטי שלו) נתן הסכמה לחשיפה כזו; המטפל או המוסד הרפואי מחויבים לעשות כן מכוח החוק; או כאשר ועדת האתיקה, לאחר שהעניקה לתלמיד (או הנציג המשפטי שלו) את האפשרות להישמע, קבעה כי גילוי זה הוא חיוני לשמירה על בריאותם של אחרים או של הציבור, וכי הצורך בחשיפה עולה על האינטרסים של התלמיד. חשיפת המידע הבריאותי של התלמיד תיעשה רק במידה הנחוצה לצורך שמירה על בריאות הציבור, ובהימנעות מירבית מחשיפת זהותו של התלמידו.

עם זאת, הזכות החוקתית לפרטיות וההגנות הספציפיות הנוספות הניתנות במסגרת חוקים אלה, אינה מוחלטת.  יש לבחון פגיעה בפרטיות, כמו פגיעה בזכויות האחרות הקבועות בחוק היסוד, על פי הוראות פסקת ההגבלה (סעיף 8 לחוק), שבוחנת האם הפגיעה היא לפי חוק, ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. חשיפה של מידע אישי של תלמיד עשויה להתקיים בהוראת בית משפט, למשל כאשר גילוי כזה נדרש כדי להגן על חייהם. 

לנוכח מגיפת הקורונה ומשבר בריאות הציבור הנוכחי, בתי ספר מתמודדים עם אתגרים ייחודיים ונדרשים לאזן את זכותם של תלמידיהם לפרטיות אל מול אינטרס בריאות הציבור. לפיכך, מטרת המסמך להציע עקרונות מנחים והמלצות להתנהלות נכונה של צוותי חינוך כדי לסייע להם להגן על הפרטיות והמידע האישי של תלמידים.

עקרונות מנחים והמלצות להתנהלות נכונה בהקשר חשיפת מידע אישי ו/או פרטים מזהים של תלמיד:

הכלל המנחה לשתף מידע אישי על ידי הצוות החינוכי הוא שיש לקבל הסכמה של התלמיד (או הורה/אפוטרופוס) לכך. עם זאת, ניתן לחרוג מכלל בסיסי זה במקרים מסויימים בהם יש צורך בחשיפת המידע לשם אינטרס של הגנת בריאותם או בטיחותם של אחרים במצבי חירום. לפיכך, אם המוסד הלימודי קובע שעליו לחשוף מידע אישי של תלמיד מבלי לקבל את הסכמתו עקב התקיימותו של מצב חירום המסכן את בריאות או בטחון הקהילה החינוכית הרלוונטית, לרבות מורים ותלמידים אחרים ומשפחותיהם, על בית הספר לנהוג על פי העקרונות הבאים. יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, ולבחון התקיימותם של הקריטריונים הבאים:

• סכנה ברורה ומשמעותית: האם קיימת סכנה ברורה, מיידיתית ומשמעותית לבריאותו או בטיחותו של התלמיד או של אחר?
• נחיצות: האם חשיפת מידע אישי של התלמיד נחוצה כדי להגן מפני סכנה זו?
•  מזעור נתונים: מהו המידע המינימלי שחשיפתו מספק ודרוש בהינתן הסכנה הספציפית? כמו כן, מיהם הגורמים הרלוונטיים שצריכים לקבל מידע זה?
• תיעוד החשיפה: אם וכאשר הצוות החינוכי מחליט לחשוף מידע של תלמיד, יש לתעד את החשיפה והפרטים הרלונטיים, לרבות טיב האיום, המידע שנחשף והצדדים שקיבלו את המידע.

גם כאשר מתקבלת החלטה לחשוף מידע, רצוי לנהוג בהתאם להמלצות הבאות:

• ספקו עובדות שימושיות ולא שמועות: יש לשתף אך ורק מידע קונקרטי ולא לתת יד להפצת שמועות שעלולות להיות פוגעניות. לדוגמה, אם בית ספר לומד בעקיפין על תלמיד שספק נבדק או חלה, חובה על הצוות החינוכי לאמת מידע זה לפני נקיטת צעדים למשל חשיפת מידע לא מאומת זה עם הקהילה או עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
• שקלו את התועלת המיוחלת מול נזקים פוטנציאליים: על מנהלי בתי הספר ומחנכים לשקול פגיעות אפשריות שיכולות לבוא יחד עם חשיפת מידע אישי של תלמיד, ועליהם לנקוט באמצעים חלופיים קיימים. הפצת מידע עם הקהילה שתלמיד חולה עלול לגרור מקרי בריונות ו״שיימינג״. כמו כן, הידיעה שתלמיד סובל מתסמינים לפני שנבדקו או נשללו אחרים כמו שפעת עשוי פשוט לגרום לפחד. לחלופין, אולי מספיק לעודד ריחוק חברתית.
• וודאו שחשיפת המידע תואמת הנחיות בית ספריות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות: בתי ספר עשויים להיות כפופים למדיניות, הוראות וכללים שמשליכים על אופן שיתוף המידע. לדוגמה, הנחיות בית ספריות בדבר שימוש ברשתות חברתיות או תקשורת דיגיטלית אחרת. על צוות בית הספר להיות מודע לכל מדיניות רלוונטית כזו, שכן עבירה על הנחיות כאלה עלולות לנקיטת צעדים משמעתיים
• בדקו אם קיימות חלופות למידע שאינו מאפשר זיהוי התלמיד: אם וכאשר הדבר אפשרי, על בתי ספר לספק מידע שאינו מאפשר זיהוי של התלמיד. לדוגמה, מתן מידע כללי שאינו מזהה באופן ישיר או עקיף תלמיד ספציפי, מידע סטטיסטי או מצרפי (אגרגטיבי) שאינו מזהה את התלמיד באופן אישי.

להלן מספר דוגמאות קונקרטיות ושאלות ותשובות כדי להמחיש כיצד בתי ספר יכולים לשתף מידע על תלמידים תוך שמירה מירבית על פרטיותם בתקופת משבר בריאות הציבור:

1. האם הצוות החינוכי יכול להודיע לקהילה ההורים ותלמידים כשהם יודעים או חושדים שתלמידבבית הספר חולה במחלת הקורונה COVID-19? 

ראשית, יודגש כי בהרבה מקרים אין צורך לחשוף את זהותו של התלמיד הספציפי. לכן, על בתי ספר לקבוע אם ניתן לחשוף שתלמיד בבית הספר חולה מבלי לזהות באופן ישיר או עקיף את התלמיד המסוים.

לדוגמא, נניח שמאיה משחקת בקבוצת הכדורגל הבית-ספרית, ובית הספר יודע או חושד שמאיה נדבקה בנגיף הקורונה. בדוגמה זו נניח שמאיה היא התלמידה היחידה מכיתתה שמשחקת בקבוצה. כמובן שהצוות החינוכי יהיה מעוניין להודיע ​​על כך לקהילה הרלוונטית, כולל הורים של התלמידים האחרים בקבוצת הכדורגל, כדי שינקטו באמצעי הזהירות הנחוצים לדאוג לבריאותם ולמנוע המשך התפשטות הנגיף בקרב הקהילה. בהתחשב ברמת ההידבקות הגבוהה של- COVID-19, עדיף לטעות בצד הזהירות וליידע אחרים גם כאשר ישנם מקרים של הידבקות חשודה ולא מאומתת.

עם זאת, ייתכן שלא יהיה צורך לזהות את מאיה כאמור כתלמידה המדוברת. על בתי ספר להימנע מלזהות את מאיה באופן ישיר או בעקיפין. למשל, מכיוון שידוע באופן נרחב שמאיה היא התלמידה היחידה מכיתתה שמשחקת בקבוצה הבית-ספרית, אין צורך לספר לקהילת בית הספר הרחבה שחלתה שחקנית בקבוצה מכיתה ו, אלה רק שתלמיד מהקבוצה חולה.

כמובן שייתכן ובית הספר ירצה להודיע ישירות להורים של התלמידים האחרים בקבוצה שהיו בקרבתה של מאיה למקרה ונדבקו ממנה ועל מנת שיוכלו לנקוט בבידוד או הסגר. במקרה זה, על בית הספר ליצור קשר עם הוריה של מאיה ולקבל הסכמה לכך שכן מדובר בחשיפת מידע אישי עליה לאחרים. עם זאת, אם הצוות החינוכי יקבע כי יש להחריג מכלל זה מסיבה כלשהי, עליהם לשקול את הקריטריונים האמורים לעיל בקביעתם האם ומה לחשוף, ועם מי.

א. סכנה ברורה ומשמעותית בשל איום או מצב חירום: האם בית הספר יכול לפרט ולנמק, על סמך כל המידע הקיים באותה העת, מהו טיב האיום וכי מדובר בסכנה מיידית וברורה. אם רשויות ציבוריות קובעות שקיים מצב חירום לבריאות הציבור, למשל בשל נגיף הקורונה COVID-19 שמהווה איום משמעותי על התלמידים או אנשים אחרים בקהילה, סביר כי מוסדות החינוך יצהירו גם על קיומו של מקרה חירום. לכן, שיתוף מידע על תלמידים חולים עשוי להיות נחוץ, במיוחד בשלבים המוקדמים של מגיפה כדי להתמודד עם התפרצות אפשרית ולמנוע או לצמצם את המשך התפשטות המגיפה.

ב. חשיפת המידע נחוצה כדי להגן על בריאותו או בטחונו של התלמיד או אחר: על בתי הספר להחליט אם יש נחיצות לכך שידעו מוריה וחבריה לכיתה ובקבוצת כדור-הרגל של מאיה, איתם כנראה בילתה מאיה, שהיא חלתה ב COVID-19 כדי להגן על בריאותם.

ג. חשיפת המידע מצומצמת אך רק לכמות המזערית ולגורמים הרלוונטיים: חשיפת מידע אינו בגדר “הכל או לא כלום”. על בית הספר לשקול היטב כמה מידע נחוץ בפועל על מנת להגיב לאירוע בהתחשב בנסיבות המסוימות. האם זה מספיק, למשל, רק לומר שתלמיד בקבוצת הכדורגל חלה ב COVID-19, מבלי לחשוף את זהותה של מאיה? אם הצוות החינוכי יחליט לזהות את מאיה, עליהם לוודא שהם לא חושפים מעבר לנדרש. כלומר, שמאיה חולה ב COVID-19 ואולי חלון הזמן בו יתכן שהיא היתה מידבקת (אם זה ידוע) – ולא מידע נוסף, למשל פרטים אחרים בנוגע להיסטוריה הבריאותית שלה. כמו כן, יש להגביל את המידע רק לצדדים רלוונטיים. לדוגמה, אם ידוע שמאיה מפגינה תסמינים של COVID-19 אך היא טרם אובחנה, ייתכן ויש לחלוק מידע זה רק עם תלמידים, מורים או אחרים בקהילה שנמצאים בסיכון, עם מערכות חיסוניות חלשות או לקויות, ולא עם קהילת בית הספר הרחבה. בתי ספר יכולים גם לבחור בתקשורת בגישה משולבת. למשל, לזהות את מאיה בידיעות לחבריה לכיתה והוריהם, אך לשתף מידע בלתי-מזוהה בלבד עם קהילת בית הספר הרחבה יותר, למשל הודעה כללית שתלמיד בכיתה ו ככל הנראה נדבק ב- COVID-19.

2.האם בית הספר יכול לחשוף מידע אישי על תלמיד עם גורמי בריאות, למשל רופא משפחתו של תלמיד, אם הם חושדים שהתלמיד חולה ב- COVID-19?

אם בית ספר חושד שתלמיד חולה אך לא מצליח לתקשר עם התלמיד או הוריו, ייתכן שהצוות החינוכי יהיה מעוניין ליצור קשר עם רופא המשפחה שמטפל של התלמיד על מנת לאמת את החשד וליידע את הקהילה. אם כן, עליהם לפעול על פי העקרונות המנחים לעיל וההמלצות להתנהלות נכונה כדי לקבוע את דרך הפעולה המיטבית בהינתן הנסיבות הקונקרטיות. בנוסף, ייתכן והרופא לא יוכל לחשוף מידע בריאותי על התלמיד לבית הספר עקב חובת הסודיות רפואית המוגנת על פי חוק זכויות החולה משנת 1996 (סעיף 10 א), לפיו רופא מחויב לשמור על כבודם ופרטיותם של המטופלים, וכן בשל חובתם האמונית של רופאים כלפי מטופליהם. עם זאת, אם בית הספר חושד, מנהלים יכולים להמליץ ​​להורים אחרים לקחת את ילדיהם להיבחן.

3. האם בתי ספר רשאים לשתף מידע על תלמידים בתגובה לבקשה של חוקר, עיתון או סוכנות ממשלתית על מנת לסייע בתגובה לנגיף הקורונה?

כפי שצוין לעיל, בתי ספר רשאים לשתף מידע סטטיסטי, מידע מצרפי (אגרגטיבי) או מידע שאינו מזהה תלמידים באופן אישי, עם חוקרים או גורמים ציבוריים אחרים המבקשים מידע זה על מנת להגיב לנגיף הקורונה. עם זאת, אם וכאשר הם עושים זאת, על בתי ספר לפעול על פי סטנדרטים מקובלים לשיתוף מידע באופן שלא יהיה ניתן לזהות את התלמידים המסוימים ובכך להגן כל פרטיותם. בהקשר זה, מידע בלתי-מזהה הינו מידע שאם יגיע לידיו של האדם הסביר, שאינו בעל ידע קודם בנסיבות הרלוונטיות, יכול היה לזהות את התלמיד ברמת וודאות סבירה על סמך המידע שבית הספר חושף באותה עת בשילוב מידע אחר שנמצא ברשותו.

לדוגמה, נניח שמשרד הבריאות מבקש לדעת כמה תלמידים ביקרו אצל אחות בית הספר במהלך חודש פברואר עם תסמינים טיפוסיים של COVID-19. יש לאמץ את העקרונות המנחים, לבחון את הקריטריונים לעיל ולפעול על פי ההמלצות והדגשים. למשל, בתי ספר יכולים לספק אחוזים מצטברים של ביקורים לאחות. זאת במקום לספק מידע שעשוי להיות מעבר לנדרש, למשל: א. נתונים המפרטים ביקורים לפי שכבת גיל, כיתה, מין ומוצא אתני, שיכולים לאפשר זיהוי של תלמידים בודדים; ב. רישומי בריאות ספציפיים של סטודנטים בודדים.

סיכום

נגיף הקורונה מהווה משבר בריאות ציבור וההחלטה לשתף מידע על תלמידים חולים עשויה להיות החלטה מתבקשת בשם אינטרס ציבורי מובהק בכך. עם זאת, יש להכיר בהשלכות של החלטה זו על פרטיותם של תלמידים ולהכיר בכך שעשויות להיות חלופות מספקות שאינן כרוכות בחשיפת מידע אישי ורגיש אודותם. כמו-כן, על כל הגורמים הרלוונטיים והצוות החינוכי לפעול באחריות ותוך הקפדה על עקרונות הפרטיות והגנה על התלמידים.

מסמך זה מיועד למטרות מידע בלבד ולא מהווה מתן ייעוץ משפטי. יש לפנות לעורך דין מוסמך לקבלת ייעוץ בנושאים מסויימים או שאלות משפטיות.